"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"

ביום ראשון בתחילת השבוע התאספו להם שש מאות אלף איש לקדש שם שמים ולזעוק "זאת התורה לא תהא מוחלפת".

עם סיום התפילות נאמרה גם ברכת "חכם הרזים" הנאמרת במעמד בו עומדים שישים ריבוא מישראל.
מקור הברכה במדרש רבה (במדבר רבא כ"א ב') על הפסוק בפרשת פנחס, שבו מבקש משה מהקב"ה למנות לו מחליף: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה', אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, אִישׁ עַל הָעֵדָה"‏ כאשר המילה "הרוחות" מבטאת את האופי השונה של כל אדם ואדם. ועל אף השוני, דעתו ואופיו של כל אדם ואדם גלויה לפני הקב"ה.

יש ביננו חילוקי דעות, בתוך כל חברה או מפלגה יש שמושכים לכאן ויש שמושכים לכאן אבל ביום ראשון ברגע של אחדות התגלה בכל יופיו המאחד והמקשר בין כולם, קריאה חד משמעית ומהדהדת שאכן "זאת התורה לא תהא מוחלפת".

בתוך ההמון ניתן היה לראות גם ציבור גדול שיש שקוראים לו "החולצות הכחולות", חרדים בני תורה בוגרי ישיבות של"ע עובדים לפרנסתם שהלבוש כמו גם דעותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד עם הזרם המרכזי של הציבוריות החרדית.

אמרתי זרם מרכזי? כל זרם חושב ובטוח שהוא הוא הזרם המרכזי, אז אצל מי הצדק?

התשובה נמצאת במילה המשומשת והנדושה בעיקר בימים אלו "אחדות" אחדות שאינה נובעת מרמיסת דעותיו של האחר אלא קבלה של דעותיו גם כשהן קשות ונוגדות את דעתך.

אחדות שנובעת מהמכנה המשותף הרחב שמחדד את עובדת היותנו על ספינה שטביעתה פוגעת בכל יושביה, והצלחתה מביאה את כלל הנוסעים אל חוף מבטחים.

"החרדקי"ם" (חרדי קדוש…?) בימים אלו הפכו שותפים לנסיעה הארוכה והמתישה רבת הגלים והמהמורות של רדיפת החרדים, החל מהחלטת בית המשפט לבחירות חוזרות ממשיך דרך השחרת פניו של החרדי ללא הבדל אם הוא חסיד, ליטאי, או חרד"ק וכלה בגזירות הגיוס האחרונות, כשותפים לנסיעה אין זה הזמן להביט לחטאי העבר ולפלגנות מיותרת, זהו הזמן לעמוד איתן יחד עם שאר החרדים ולומר בקול ברור "ר' משה, אנחנו איתך".

לא יתכן מצב בו שכשנוצר מאבק על דת ואמונה נעמוד כבני תורה מנגד ולא ניתן את תמיכתנו למועמד בשר מבשרנו.

לא יתכן מצב בו מהצד השני מצהירים על "מלחמה בקיצוניים" ונשתוק, מי ערב לנו היכן נפסקת בעינהם ההגדרה "קיצוני" אולי גם אנחנו קיצונים.

לא יתכן מצב בו עיני כל הארץ נשואות לבית שמש ובחיכוך ידיים מחכים לצאת בקריאה "תראו, כל החרדים זייפנים וגנבים", הקריאה שתצא אם חלילה תתהפך תוצאת הבחירות, ואנחנו נעמוד מהצד ולא ננקוט עמדה ברורה.

זה הזמן להתאחד יחד עם הציבור שלנו כולו, בשר מבשרנו ולעזור לר' משה אבוטבול.

אני מאמין שבע"ה כאשר ר' משה ייבחר הוא אכן יזכור כי ישנו ציבור גדול שנושא אליו עיניים בתקווה שגם צרכיו ימולאו יחד עם צרכי שאר העיר.

שתימצא הדרך להבין את הצרכים שעד כה נדחקו בשל מחלוקות מיותרות ובדרכי נועם להיות שופר ובא כוח לציבור חשוב זה.

כולי תקווה, כנה, שאכן בכך שהכתף החמה שמוגשת בימים אלו מצד החרדי העובד אל יד חמה מהעבר השני תסלול את הדרך לשיתופי פעולה לטובת כלל הציבור בעיר בית שמש האהובה עלינו כל כך.

ביום שלישי הקרוב כולנו, חרדים מכל קצוות האוכלוסיה נצא וניתן את קולנו לרב משה אבוטבול, ונצהיר בריש גלי "נוסעי אותה הספינה אנחנו".

עו"ד מאיר הלר ועו"ד אביחי פוגל